תכנון, רישוי ובירוקרטיה ממ״ד
תהליך הקמת ממ"ד (מרחב מוגן דירתי) עבר בשנתיים האחרונות שינויים משמעותיים שמטרתם לפשט את הבירוקרטיה ולקצר את לוחות הזמנים, במיוחד עבור בתים פרטיים ומבנים נמוכים.
חדרי הממד הם מרחבים מוגנים המצויים בבתי מגורים ובמקומות ציבוריים כמו מקומות עבודה, בתי כנסת, גני ילדים, בתי ספר, ספריות, תיאטראות, קניונים ועוד. הממד מהווה גוף חשוב ביותר המספק הגנה במקרה של מתקפות טילים ושורת איומים נוספים, וכן משמשים במצבי לחימה. במדינת ישראל קיימים איומים ממשיים של טילים הנמסרים הן מהדרום והן מהצפון, ולכן חיוני להיות מוכנים עם אמצעי ההגנה האפשריים. הממד מבנה בטון מוגן במיוחד, אשר מעניק הגנה מירי טילים ויכול לעזור במצבי לחימה. בנוסף, הממד מוגן גם מפני גזים רעילים, מה שהופך אותו לחדר אטום. בניית ממ"ד מאפשרת לתושבים לנצל את החלל לצרכים שונים, כגון חדר שינה או חדר עבודה, וכך להגדיל את שטח הבית. על בניית ממד נרחיב במאמר הבא.
בישראל יש מבנים רבים שנבנו לפני עשרות שנים. ברוב המבנים הללו, אין ממד לכל דירה אלא מקלט משותף לכל דיירי הבניין. המקלט נמצא בקומה התחתונה ולא תמיד דיירי הקומות העליונות מספיקים להגיע אליו. לכן, בתחילת שנות התשעים, לאחר מלחמת המפרץ, הוטלו תקנות פיקוד העורף המחייבות הוספת ממדים בבנייה חדשה, בין אם מדובר בבלוקים או בבנייה קיימת, לפי ההנחיות המפורטות בתקנות. אולם, רבים מהבניינים הקיימים שנבנו לפני כניסת התקנות אלו, אינם כוללים ממדים בכל דירה. בשל כך, הממשלה מציעה תמיכה ועזרה בבניית ממדים על מנת לעודד את האזרחים להוסיף ממדים בעצמם. כתוצאה מכך, ברוב המקרים ניתן לקבל הליך רישוי קצר בבניית ממ"ד. יחד עם זאת, למרות שהוספת הממד משפיעה על הערך של הדירה, אין חובה לשלם היטל השבחה. במידה ואתם מתכננים לבנות ממד, חשוב לוודא שהוא אינו מפריע לזרימת האוויר ולתאורה הטבעית בדירה. כמו כן, חשוב מאוד שהממד לא ישנה את עיצוב הפנים של הדירה ושהוא לא יותקן בחללים מרכזיים.
הממד הוא חדר ביתי מוגן המספק הגנה חשובה לדיירים. בניית ממ"ד בבית מציעה מספר יתרונות משמעותיים. היתרון המרכזי של הממד הוא ההגנה שהוא מספק. בעזרת הממד, הדיירים יכולים להתמודד בצורה יעילה עם תקיפות טילים, גזים רעילים ורעידות אדמה. הממד מספק נוחות ובטיחות לתושבים, כאשר זמן ההגעה לחדר מוגן מתקצר והגנתם מובטחת בצורה טובה יותר. כמו כן, הוספת ממד לדירה מאפשרת הגדלה של שטח הבית וניצול נוסף של שטח הממד לצרכים שונים, המאפשרים יותר גמישות ושימוש רחב יותר של המקום. בניית ממד יכולה גם לשפר את הערך הכלכלי של הנכס וליצור אפשרויות לבית פונקציונלי ומרווח יותר.
תהליך בניית ממד בבניין משותף או בבית פרטי הוא תהליך שמטרתו להוסיף מרחב מוגן לדיירים, אך השלבים עבור כל אחד מהמקרים שונים. כאשר דייר מחליט לבנות ממד בביתו הפרטי, הוא יצטרך לקבל אישור מהרשות המקומית, אך לא יהיו דיירים אחרים שעליהם לתת את אישורם. מצד שני, במקרה של בניית ממד בבניין מגורים משותף, יהיה לשתף את הדיירים האחרים ולקבל בחשבון את צרכיהם ורצונותיהם של כל דייר בבניין. מכיוון שהמדינה תומכת בעידוד האזרחים להוסיף ממדים, היא גם מקלה על תהליך קבלת האישורים. לעומת תהליכי בנייה אחרים, שדורשים אישור של 75% מדיירי הבניין, בבניית ממ"ד דרוש אישור של 60% מדיירי הבניין בלבד.
אם אתם מעוניינים בבניית ממד בבית משותף, השלב הראשון בתהליך הוא לקבל את ההסכמה של דיירי הבניין. כפי שציינו, בהליך בניית ממ"ד נדרשת הסכמה של 60% מדיירי הבניין. חשוב לקבל את ההסכמה באמצעות טופס שבו הדיירים מצהירים שהם לא מתנגדים לתהליך ומעוניינים להשתתף בו. יש להימנע מהסכמה בעלת פה, מכיוון שדיירים שהסכימו יכולים לשנות את דעתם במהלך התהליך. בניית ממד כוללת יציקת יסודות וקירות בטון מהקרקע עד התקרה. במילים אחרות, אם דייר בקומה העליונה ירצה להוסיף ממד, הוא יצטרך לקבל את הסכמתם של הדיירים בקומות התחתונות. כדאי לקחת בחשבון שבמקרים רבים דיירים עשויים למנוע את התהליך ולסרב לו מסיבות שונות כגון אי יכולת כלכלית או חשש מהשפעות הבנייה על שגרת החיים שלהם. לכן על מנת לקבל את הסכמתם של הדיירים מומלץ לכנס ישיבת דיירים ולהגיע עם כל הפרטים החשובים לרבות העלויות הצפויות ומשך זמן הבנייה.
היתר הבנייה הוא אישור פורמלי המאפשר ביצוע שינויים במבנה קיים או בנייה של מבנה חדש. לכן, השלב הבא בתהליך בניית ממ"ד הוא לקבל היתר בנייה מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה. על מנת לקבל היתר בנייה, יש להגיש בקשה לוועדת התכנון והבנייה המקומית, כולל תיעוד מפורט הקשור לשטח הנכס כמו זכויות הבנייה בנכס, מפה טופוגרפית, מדידות ותיאור הבניה המתוכננת. לאחר הגשת הבקשה לקבלת היתר בנייה, הוועדה תדון בבקשה ותחליט האם לאשר אותה או לדחות אותה. ייתכן גם שהוועדה תאשר את הבקשה תחת תנאים מסוימים. זמן טיפול הוועדה בבקשה עשוי לקחת כ-6 חודשים או יותר. חשוב לוודא כי הבקשה שאתם מגישים כוללת את כל המסמכים הדרושים כדי למנוע השהיות והתנגדויות במהלך התהליך.
תהליך הבנייה בפועל הוא לא קבוע והוא עשוי להשתנות בהתאם למספר גורמים כמו כמות הממדים שנבנים, דרכי הגישה לבניין, גובה הבניין ומגבלות נוספות. הבנייה מתבצעת על ידי קבלן לבניית ממ"ד והיא צריכה להתבצע על פי התקן הישראלי. לפני שניתן להשתמש בממד, עליכם לקבל אישור סיום בנייה מהרשות המקומית. לקבלת האישור, הרשות המקומית תבדוק שההקמה והבניה בוצעו על פי התוכנית ועל פי היתר הבנייה, ותבצע בדיקות בטיחותיות מתאימות כדי להבטיח את הפעילות התקינה והבטיחותית של הממד.
מה כולל התקן הישראלי?
בתהליך בניית ממ"ד, חשוב לפנות לקבלן מקצועי לבניית ממ"ד המספק שירותי בניה מקצועיים ומתמחה בבניית ממדים. בחירת קבלן לבניית ממ"ד צריכה להתבסס על פרמטרים שונים כמו רמת המקצועיות של הקבלן והניסיון שלו, על מנת להבטיח את ביצוע הפרויקט בצורה יעילה ומקצועית. לאחר פנייתכם לקבלן לבניית ממ"ד, יתבצע תהליך היתכנות לביצוע הפרויקט, כולל קבלת היתרי הבניה והתאמת הממד למבנה הקיים ולדירה הקיימת. יש להקפיד על מיקום הממד כך שיאפשר חיבור אופטימלי לדירה ויספק נוחות לדיירים. בתהליך התכנון וההתאמה, יש לשקול את מיקום הממ"ד בדיוק ולתת דגש לפרטים כמו חיבורים חשמליים ומיקום הדלת הקיימת בדירה.
לאחר מלחמת המפרץ בשנת 1992, תקנות פיקוד העורף השתנו בכל הנוגע לכמה היבטים חשובים של בטיחות בזמן מלחמה, חלילה. לכן, בכל הנוגע לפרויקט של הוספת ממד לבניין, יש לעקוב אחר סטנדרטים מאוד ברורים ומוגדרים של בנייה, שימוש בחומרי גלם וכן הלאה.
על פי תקנות פיקוד העורף לשנת 1992, כל עוד מדובר על בנייה חדשה של מבנה מגורים, יש צורך לבנות ממ"ד. יש לציין, תקנות אלו רלוונטיות לגבי בניית בלוקים וכן בנייה קלה אשר מאופיינת בחומרי גלם שאינם בטון (עץ, פלדה, אלומיניום, פח ועוד). תקנות אלו כוללות, בין היתר, מספר הנחיות ברורות מאוד לגבי האופן שבו יש לבנות ממ"ד.
בתוך כך, חלק מההיבטים בפרויקט בניי ממד נוגעים לגורמים הבאים:
מתאר בנייה של ממדים כולל את המידות בהן החדר צריך להיבנות, כאשר הרוחב של הממד לא יכול להיות קטן מ-1.60 מ'. כמו כן, הגובה של הממד צריך להיות כ-2.5 – 2.8 מ'. יש לציין בחלק מהמקרים ניתן היתר מיוחד לבניית החדר במידות שונות ובגובה שונה.
בנוסף, התקנות קובעות את הגורמים הבאים:
בימינו הבנייה הקלה היא נפוצה למדי בישראל, ככה שיש לציין כי במקרים של בנייה קלה, 40 ס"מ הוא העובי המינימלי לקירות ולתקרה של הממ"ד.
ע"פ התקנות, לכל ממ"ד אומרים להיות לכל היותר 3 קירות חיצוניים. עם זאת, חלק מהמבנים אינם מאפשרים הוספת ממד עם מספר זה של קירות. במקרים אלו, יש לבצע את ההתאמות הנדרשות תוך כדי שמירה על חוזקת ובטיחות החדר המוגן.
במקרים שבהם סוג המבנה אינו מאפשר הוספת ממד אשר בנוי עם 3 קירות חיצוניים, ייתכן שהקיר הנוסף (הרביעי) לא ייבנה צמוד למבנה בצורה מלאה. במקרים אלו של ממדים עם 4 קירות חיצוניים, התקנות מחייבות בניית ממד עם קירות חיצוניים בעובי של 40 ס"מ.
ע"פ תקנות פיקוד העורף, נקבע מתאר המאפיין את שטח הממ"ד בנבנה. אלו הם ההיבטים שצריך להביא בחשבון:
יש לציין, בין אם הממד עתיד להיבנות בגודל כזה או אחר, התקנות דורשות כי בנייתו תתבצע ע"י בטון מזוין בלבד. כמו כן, המבנה צריך להיבנות כמקשה אחת למטרת מניעת סדקים.
כאשר מדובר על דלת הכניסה של ממ"ד, התקן קובע כי המידות המינימליות צריכות להיות 70 על 200 סנטימטרים. מאידך, המידות המקסימליות לא יכולות לעבור את המידה של 80 על 200 ס"מ. ברוב המקרים ואם השטח מאפשר זאת, ההמלצה היא להתקין דלתות בעובי של 80 ס"מ. זאת, כדי שתהיינה נגישות עבור אנשים עם נכויות ומוגבלויות שונות.
כמו כן, באותו פרוטוקול תקנות הנוגעות למידות הדלת, נקבעות גם תקנות מידת החלון של הממד, מה שעומד על 1.21 מ"ר בלבד (שטח החלון המקסימלי). בנוסף, יש לציין כי ישנו צורך לפתוח פתח מעבר ישירות לממ"ד. אותו פתח מעבר צריך להיות מובנה מהבית, כאשר פתח מעבר זה יכול גם להוביל למבואה מסוימת שמובילה לממ"ד עצמו.
לפי התקנות, לא ניתן לבנות את הממד בחצר פרטית (בדקו: מה עלות ממד חיצוני) במקרה שהממ"ד לא צמוד למבנה הבית עצמו. כמו כן, התקנות אינן מאפשרות כניסה לממ"ד מהחצר. אם בכל זאת יש צורך לבנות ממד חיצוני, ממד זה ייבנה ע"פ תקנות ממד חיצוני, שגורסות כי עובי התקרה והקירות יעמוד על 40 ס"מ. כמו כן, יש לבנות גם מבואה לפי שטח של 4 מ"ר אשר תוביל לממ"ד.
בנוסף לתקנות שלעיל, ממד חיצוני יצריך גם בנייה של דלת הדף מסוג רסיסים. זאת, לעומר ממדים צמודים למבנה בטון, שיצריכו דלת הדף סטנדרטית. כאשר בונים את הממד לפי תקנות אלו, הוא אמור להיות בטוח דיה כדי להיות מוצב בשטח הפתוח כאשר הוא אינו צמוד למבנה בטון כמקשה אחת.
מעבר למה שצוין במדריך שלעיל, יש לקחת בחשבון גם את הגורמים הבאים בעת בנייד החדר המוגן:
לסיכומו של דבר, הכי חשוב לאתר את הקבלנים הנכונים לביצוע משימות כה מורכבות וחשובות שמשליכות על השקט הנפשי שלנו, הדיירים. לכן, חשוב לקבל כמה הצעות מחיר מכמה קבלנים שונים לפני שמשלימים פרויקטים מהסוגים האלו.
ממ"ד, או בשם הרשמי יותר – מרחב מוגן דירתי (בניגוד לממ"ק – מרחב מוגן קומתי) הוא החדר החשוב ביותר והנצרך ביותר בבית שלנו. כן, אפילו יותר מהמטבח או הסלון. זאת משום שתפקידו העיקרי הוא לשמור על שלומם ובטיחותם של היקרים לנו ביותר. למעשה, במדינה מוקפת אויבים כמו שלו הנאלצת להתמודד עם מטחי טילים מעת לעת ממ"ד הוא חלק משגרת החיים. תלמידים מתרגלים ריצה אליו בבית הספר, הוא קיים גם במשרדים במקומות ציבוריים וכד'. אבל הכי חשוב הוא הוספת ממד לבניין משותף.
מדוע? משום שבבית אנחנו שוהים הכי הרבה ומשום שבבית אנחנו שוהים בזמן שאנחנו הכי פחות ערניים. כאשר תשמע אזעקת טילים באמצע היום במשרד – אנחנו נהיה מספיק ערניים כדי להגיב במהירות. כאשר אותה אזעקה תשמע ב-3 לפנות בוקר בעודנו מנמנמים מתחת לפוך, קשה לצפות מאיתנו לזנק במהירות, לאסוף 3 ילדים ישנוניים גם הם ולנוס במהירות למקלט הקרוב לפני שהטיל מגיע. הוספת ממד לבניין משותף באה לענות על בעיה זו. לכל דירה – הממ"ד הפרטי שלה (שמעניק גם פרטיות וגם גישה מהירה מתוך הבית למקום המבטחים).
אבל אנחנו לא פה רק לצייר דברים שחורים. הוספת ממד לבניין משותף באה כמובן לצורך בטחון אבל יכולה לספק עבורנו גם לא מעט הטבות והקלות שיניבו לנו רווח בהמשך. שכן למעשה, ממ"ד הוא בדיוק כמו חדר רגיל לכל דבר ועניין והוא מתווסף לבית שלנו, כמעט ללא קשיים.
כיום, על פי החוק שחוקק בשנת 1992 בעקבות הנזקים שגרמו טילים ששוגרו במלחמת המפרץ הראשונה, כל בית חייב להבנות עם ממ"ד. אבל בישראל, מדינה שמתחדשת לאט ישנם עדיין מיליוני אזרחים השוהים בבתים ובבניינים שבהם אין ממ"ד. זהו מצב שיכול להיות בעייתי מאוד ולכן המדינה המודעת לכך, מבקשת לעודד את אותם אזרחים לבצע הוספת ממד לבניין משותף בעצמם. יחד עם זאת, העלות הגבוהה הדורשת הוספה כזו ברורה גם היא לכולם ולכן המדינה מנסה לפצות על כך באמצעות מספר הטבות שיעודדו לעשות כך למרות הכל.
בין השאר ישנן הקלות רבות במישור הפרוצדורלי והבירוקרטי. למעשה, אם אין סיבה ממש טובה כל אדם רשאי להוסיף ממ"ד אחד לדירתו. גם בהיבט התכנוני יש הטבות רבות דוגמת היכולת לחרוד מקו הבניה ואפילו להגיע במקרים מסוימים לקו 0 של הבניין.
אולם ההטבות הגדולות ביותר הן מעצם העובדה כי הוספת ממד לבנין משותף אינה באה על חשבון זכויות הבניה העתידיות של הדירה ואינה לוקחת נתח מהם. גם אם נוצלו כבר כל זכויות הבניה רשאי בעל הדירה לבנות ממ"ד מעבר להם, לרוב עד גודל של 12 מ"ר.
המשמעות הכספית היא אדירה שכן ניתן למעשה להגדיל את שטח הדירה הרבה מעבר למה שתוכנן מראש ומעבר לעובדה שכעת דירה עם ממ"ד שווה הרבה יותר מדירה בלי ממ"ד ומעבר לעובדה כי קיבלנו שטח נוסף בו ניתן לעשות שימושים מגוונים, הרי שכעת שווי הדירה יזנק, רק מעצם הגדלת הנטו שלה.
אל כל הטוב הזה מתווספת העובדה שבמרבית הרשויות לא יגבו עבור ההוספה היטל השבחה למרות שאין ספק שהנכס הושבח – חיסכון כספי ניכר נוסף.
כל זה אכן מעודד אזרחים רבים לצאת לתהליך של הוספת ממד לבניין משותף אבל במקביל חשוב לעשות את זה בדרך הנכונה. בניית ממ"ד שונה מבנייה אחרת, בעיקר כאשר מדובר על מבנים ישנים יחסית (בני 30 ויותר, התקופה שעברה מאז חוקק החוק). בתים אלו נחלשו בעקבות פגעי הזמן, הטמפרטורות ומזג האוויר.
היציבות שלהם נחלשה וכאשר יוטלו עליהם כעת עומסים רבים נוספים, הם עלולים לקרוס. לכן בראש ובראשונה יש לבדוק עם קונסטרוקטור את ההתכנות של הוספת ממד לבניין משותף ואם לא ניתן מבחינה הנדסית הרי שיש לפנות לפתרונות אחרים כמו הוספת מיגון (למשל על ידי יריעות) שאומנם אינם יעילים ממש כמו ממ"ד אבל יותר טובים מכלום.
לצד הנושא ההנדסי תשומת ליבנו צריכה להיות לרמת התכנון האדריכלי. הוספת מממד לבניין משותף תלויה רבות במיקום של הוספת הממ"דים וכן בשאלת כמה ממ"דים יוספו. לרוב ממ"ד בקומה גבוהה יהיה חייב להיות מעוגן בעמודים לקרקע. עמודים אלו עוברים בשטח של השכנים ולא תמיד הם יסכימו לכך. הם גם יכולים לגזור בחיבור שלהם לקרקע שטחים ציבוריים כמו חניות, מדשאות וכד'. פתרון אפשרי אחד הוא לרתום עוד דיירים נוספים לבניה כל שהממ"דים של כולם יוצבו זה על גבי זה ולאיש לא יהיה טענות.
וזה עוד לא הכל משום שהחוק בנושא מחייב את קבלת הסכמתם של לפחות 60 אחוז מן השכנים כדי להתחיל בתהליך של הוספת ממד לבניין משותף. חיבור כלל הדיירים לנושא לא יקל רק בהיבט התכנוני אלא גם בהיבט זה.
יתרה מזה, יקל עליהם הירתם לעניין אם גם הם יבינו את הרווח הצפוי להם מעליית ערך הדירה שלהם. לא פחות חשובה גם העובדה כי בניה משותפת תביא בהכרח להקטנת העלויות וליכולת לנהל משא ומתן קשוח יותר מול החברות הקבלניות הנותנות הצעה ובעקבות כך לקבל הצעות נוחות יותר.
במידה וגייסתם את השכנים תוכלו לבחור ביחד את החברה המבצעת אבל גם לגשת לבדיקת התכנות הנדסית משותפת ולפעול יחדיו להשגת האישורים והיתרי הבניה הנדרשים. ככלל, חשוב לדעת כי הוספת ממד לבניין משותף יכולה לארוך זמן וגם כמו בכל אתר בניה להיות קצת "מאובקת". גורל אחד לכל השכנים והרתמות כללית שלהם לנושא – תקל על כל זמן העבודות עד להגעה לתוצאה הרצויה, המרווחת והבטיחותית יותר.
אין חולק על כך שהוספת ממ"ד היא דבר חשוב וחיוני במדינת ישראל. רוב הבתים החדשים כבר נבנים מראש עם ממ"ד אבל לצידם נישאים בניינים משותפים רבים ותיקים יחסית – שאין בהם ממ"ד והדירים שלהם זכאים לאותו בטחון אישי כמו כולם.
הממ"ד או בשמו המלא – 'מרחב מוגן דירתי', הוא חדר בטחון אשר נבנה בסטנדרטים קפדניים ועל פי תקנים מיוחדים כשמטרתו היא לשמש עבורנו הגנה מפני אירועי טילים כמו גם עמידות מסוימת מפני רעידות אדמה.
אלא שלצד החלק המהותי שלו – הביטחון, הממ"ד גם יכול בעתות שלום להיות כמו כל חדר רגיל. למען האמת, למעט פריטים מיוחדים שיש בו כמו חלונות הדף וכד', הוא נראה ככל חדר ויכול לשמש ככזה ואפילו כמטבח צדדי או חדר עבודה ומשרד ביתי. זו גם הסיבה מדוע הוספת ממד לבניין הפכה פופולארית בשנים האחרונות. זהו מקרה יוצא דופן בו הרשויות מאפשרות לכם בקלות יחסית להוסיף שטח לדירה שלכם, שיקנה לכם גם בטחון אבל גם רווח בכל כך הרבה מובנים.
מדינת ישראל הבינה את הנחיצות שבהוספת ממ"דים עבור האזרחים שלה וכי הוספת ממד לבניין טובה עבור אירועים חריגים. לכן, על פי החוק והתקנות החל מ-1991, הוספת ממד לבניין או לבית פרטי ניתנת בהליך רישוי מקוצר וכממעט ואין יכולת של הרשויות, במידה והדבר נעשה על פי הכללים, למנוע מאדם להוסיף ממ"ד לדירתו.
הקלות נוספות שנתקבלו הן היכולת לבנות ממ"ד גם בחריגה מקו בניין ואפילו הגעה לקו 0 של המגרש במקרים מסוימים (ועדיין, חשוב לזכור הוספת ממד לבניין מחייבת קבלת היתר ומומלץ לעשות אותה באופן מסודר ועם כל האישורים הנדרשים).
הקלה נוספת ולא פחות משמעותית היא העדר של היטל השבחה ברוב המקרים על הוספת ממ לבניין. כאשר בונים חלק נוסף על הבית, הרי שערכו יעלה בהכרח, שכן שטח הבית גדל.
על הוספה זו משלמים למועצה המקומית היטל השבחה, שנגזר מהיקף הבניה ומסתכם לרוב בין עשרות למאות אלפי ₪. כאשר אנו בונים ממ"ד, לרוב לא נצטרך לשלם היטל השבחה ובעצם נהנה מעליית ערך הדירה ומהוספת שטח לשימושנו, בלי הצורך לשלם עליו.
לבנית הממ"ד סטנדרט מיוחד שנועד להיות עמיד בפני האיומים השונים. בין השאר, עובי תיקני לקיר הממ"ד חייב להיות בין 25 ל-40 ס"מ, של בטון מזוין, בהתאם להיות הקיר פנימי או חיצוני. בנוסף, אמור להיות בו חלון ודלת עמידים בפני הדף והוא אטום בפני גזים.
לרוב החלון העשוי פלדה יהיה נגרר והדלת תפתח רק כלפי חוץ (כדי שהדלת לא תפתח פנימה עקב פיצוץ). עוד, בממ"ד חובה להתקין צינור אוורור וניתן להתקין בו שלל מערכות אחרות שיכולות לסנן אוויר ולאפשר שהיה במרחב המוגן למשך תקופות ממושכות.
בעוד הוספת ממ"ד לבית פרטי פשוטה יחסית, בעיקר בשל העובדה כי הבית נמצא על הקרקע והעמקת הקירות אל תוך הקרקע פשוטה יחסית וכי מרחב התמרון של אפשרויות הבניה, בשטח הפתוח של הבית גבוהה, הרי שתהליך הוספת ממד לבניין סבוכה הרבה יותר. בבית פרטי, כל אחד רשאי לעשות דין לעצמו אבל בבית משותף, כדי לבצע הוספת ממד לבניין נדרשים להביא שתי דברים נוספים בחשבון.
הראשון הוא החובה על פי חוק לקבל את הסכמתם של לפחות 60% מן הדיירים השכנים בבניין להתחלת המהלך.
הנקודה השנייה נעוצה בעובדה כי בעוד בבית פרטי יש שפע של שטח עליו ניתן לבנות ועלינו רק לבחור, בבית משותף יש מעט מקום והרבה אילוצים.
לא נוכל להסתיר פתחים של דירות אחרות, לא נוכל לגזול שטחים ציבוריים כמו חניות או מדשאה בלי קבלת אישור, לא נוכל להעמיס על הבית מבחינת עומסים על קירות שאולי ישנים ולאו נוכל להוריד קירות לשטח של שכנים למשל אל תוך שטח של דירות גן. לכן יש צורך בתכנון מוקדם.
כאשר אנחנו מדברים על תכנון מוקדם אנחנו מדברים למעשה על כמה מהלכים במקביל. ראשית, עלינו לתכנן את המיקום של הממ"ד. כאמור, יש צורך להתחשב באילוצים שונים של מבנה הדירה וכאמור גם באילוצים של השכנים.
בנוגע לשכנים צריך לבצע מהלכים שונים שישכנעו אותם לתת את הסכמתם לבנית הממ"ד. כאמור, נדרשים 60 אחוז של הסכמת השכנים ובלעדיהם המשימה תהיה הרבה יותר מורכבת. להסכמת השכנים יכולה להיות יתרון נוסף, שכן יתכן והם ירצו להצטרף לבניה. בניה רחבה יותר ושל מספר גדול יותר של משתתפים תביא להוזלה בעלות הכללית וגם עלות מופחתת עבור כל דירה ודירה.
נקודה נוספת אותה יש לתכנן היא סוג הממ"ד שיתווסף. ישנם כ-3 סוגי ממ"ד פופולאריים, כאשר לכל אחד מהם היתרונות שלו וכמובן גם העלות שלו. הפתרון הפשוט יחסית הוא הפיכת חדר בבית לחדר מוגן.
בשיטה זו מבטנים טוב יותר חדר קיים, עושים בו את השינויים הנדרשים והוא מוגדר על פי חוק כממ"ד. פעולה זו מהירה יחסית, פשוטה מבחינה בירוקרטית וגם זולה יחסית אבל מנגד, היא אינה מגדילה את שטח הדירה שלנו בכלל.
הפתרונות הנוספים הם בנית ממ"ד חיצוני לדירה, כמובן רק אחרי בחינת כל הנקודות ההנדסיות, כאשר לרוב הממ"ד יבנה על עמודים שיגיעו לקרקע שמתחת לבניין או לחלופין בנית מגדל של ממ"דים, לעיתים גם הם על עמודים או כאלו שנערמים זה על זה (מה שיצריך אישור של כלל הדיירים הרלוונטיים.
בכל מקרה, ובכל שיטה שנבחר, ראוי לבצע את העבודה של הוספת ממד לבניין רק באמצעות חברות המתמחות בכך ושיש להן ניסיון בהוספת ממ"דים בבניינים משותפים. אלו יוכלו לסייע בתכנון, בנושאי הקונסטרוקציה, בהליכים מול הרשויות, מול הדיירים האחרים וכמובן בביצוע איכותי.
קראו עוד בנושא:
תהליך הקמת ממ"ד (מרחב מוגן דירתי) עבר בשנתיים האחרונות שינויים משמעותיים שמטרתם לפשט את הבירוקרטיה ולקצר את לוחות הזמנים, במיוחד עבור בתים פרטיים ומבנים נמוכים.
בימים האחרונים גוברת המתיחות הביטחונית במזרח התיכון, זאת על רקע הצהרות הדדיות בין ירושלים, וושינגטון וטהרן. בעוד הדרג המדיני והצבאי בישראל נערכים לאפשרות של עימות
כחברה ותיקה, מקצועית ומיומנת בבניית ממ"דים ברחבי ישראל, הן כאלו עבור בתים פרטיים והן עבור בתים משותפים בפרויקטים רחבי היקף, אנו נתקלים לא מעט בשאלות
לאור המתיחות הגבוהה שהולכת וגוברת בצל המלחמה הפוטנציאלית בין ישראל, ארה״ב לאיראן צוות ״המיגון שלי״ הרכיב עבורכם מחירונים מעודכנים ופירוט נוח מסודר לפי כל רכיב
בין אם מדברים על בניית ממד בבית משותף חדש או ישן יותר, הממ"ד מאפשר להנות מכמה יתרונות שונים. בראש ובראשונה, יש לכם את השקט הנפשי
כל בית או בנין בישראל חייבם להיות מצוידים בממ"ד. זוהי לא המלצה אלא חוק של המדינה שנחקק בעקבות מלחמת המפרץ בשנת 1991. המטרה של החוק
ממ"ד בבית משותף הוא אחד מהדברים הקריטיים והחשובים ביותר שניתן להעלות בבית. האיומים, אלו שבדרך הטבע ואלו שלא – רק הולכים וגוברים ומגבירים את חשיבות
על פי החוק, כל בנייה חדשה חייבת בשילוב חדר ממ"ד בתוך המבנה. חדר ממ"ד חייב לעמוד בשורה של תקנים העוסקים בחומר הבנייה, עובי הקירות, איטום
הוחלט להוסיף ממ"ד לדירתכם הנוכחית? רגע לפני שמזמינים קבלנים להוספת ממד, חשוב להבין כי הוספת ממד בדירה קיימת מצריכה מהקבלן שימוש בחומרי גלם ספציפיים, כמו
כל ישראלי מכיר את המציאות הביטחונית בישראל, כזו שמביא איתה אתגרים לא קטנים. איך ניתן להוריד את מפלס הלחץ בהקשר הביטחוני? מרחב מוגן יכול להיות
כאנשים שחיים במדינת ישראל, במיוחד בחלקה הדרומי, מי לא היה רוצה שיהיה לו מרחב מוגן בדירה? או לדוגמא הפיכת חדר לממד? במקום לסמוך על המקלט
אם אתם שואלים כמה זמן לוקח לבנות ממד, יש להביא בחשבון את כלל המרכיבים שמשליכים על משך התהליך. בעוד שפרויקטים מסוימים עשויים להימשך חודשים, אחרים
מחפשים קבלן לבניית ממ״ד שלא מתפשר על הבטיחות? הגעתם למקום הנכון. ב-״המיגון שלי״ אנו מבינים כי הוספת ממ״ד לבית היא הרבה מעבר לעוד פרויקט בנייה
בניית ממ"ד בכל דירה, בבית פרטי או בבניין משותף, היא כבר לא שאלה. היא צורך ברור. האיומים עלינו מצד אויבנו אינם פוסקים וכל הארץ נעשתה
מעוניינים להוסיף ממד ולא בטוחים מה הצעד הראשון לפרויקט? רגע לפני שמבררים על עלות ממד חיצוני, יש לדעת כי מחיר ממ"ד חיצוני נקבע לפי גורמים
אמנם אפשר בקלות לברר על הוספת ממד לבית קיים מחיר, אבל יש להביא בחשבון כמה גורמים שונים וחשובים לפני בניית ממדים. לברר כמה עולה להוסיף
בשנת 1992, הוצאו הוראות של פיקוד העורף שמחייבות בניית ממד בכל המבנים החדשים שנבנים. בעקבות כך, כל מבנה שנבנה מאז שנות ה-90 כולל מרחב מוגן
ממ"ד הוא חדר חשוב לא רק במבנים ציבוריים כמו גני ילדים, בתי ספר, מכללות או אוניברסיטאות, אלא גם בבתים פרטיים. בניית ממ"ד חזק ויציב יכולה
החלטתם שאתם רוצים להוסיף ממד לבית שלכם? ראשית תדעו שזוהי החלטה נבונה. בישראל קיימים בתים ובניינים משותפים רבים שאין עבור הדיירים בהם שום מיגון ובהתחשב
בין אם מדברים על בנייה חדשה או שיפוץ מבנה מגורים נוכחי, מדובר בתקופה מרגשת וכן, גם מלווה באתגרים שונים ולא מעטים. במציאות הישראלי שלנו, בניית
כיום ברור לכולם כי בניית ממ"ד עבור בנין מגורים היא לא מותרות אלא צורך ברור ודחוף. כאשר בונים כיום בנין חדש, שברור לנו שבתוכניות שלו
הוספת ממ"ד לבניין קיים מוסיפה ערך כספי משמעותי לשווי הנכס . במבנים רבים במדינת ישראל ניתן לבצע פרויקט הוספת ממ"ד לדירה ללא שימוש בזכויות בניה.
ישראל נכנסת לתקופה של אי ודאות גדולה. כל עוד התקיימה מלחמת האזרחים בסוריה אזי אזרחי ישראל ידעו כי ידיהם של האיראנים והשלוחה שלהם, חיזבאללה, מלאות
אנחנו חיים במציאות מורכבת, ירי טילים הפך להיות דבר די שגרתי עבורנו וכבר אין מקום בארץ שהוא באמת מוגן מפניהם. אנחנו רואים שבדרום כמו בצפון
פתרון אידיאלי לבניינים משותפים, המאפשר הוספת ממ"ד בטיחותי על גבי עמודים חיצוניים ללא פגיעה בשטח הדירה.
מידע נוסףהוספת מרחב מוגן לכלל דיירי הבניין בפרויקט משותף, תוך טיפול בהיתרים וביצוע ברמת גימור גבוהה.
מידע נוסףהצבת ממ"ד חיצוני בחצר הבית הפרטי או המשותף, פתרון מהיר שאינו דורש שינויים דרמטיים במבנה הקיים.
מידע נוסףהסבת חדר קיים למרחב מוגן או הרחבת הדירה, תוך תכנון אדריכלי חכם המשתלב בעיצוב הבית.
מידע נוסף